"𝐐𝐔𝐈𝐄𝐍𝐄𝐒 𝐏𝐔𝐄𝐃𝐄𝐍 𝐇𝐀𝐂𝐄𝐑 𝐒𝐇𝐄𝐉𝐈𝐓𝐀" 𝕽𝖆𝖛 𝕭𝖊𝖗𝖑 𝕾𝖈𝖍𝖙𝖚𝖉𝖎𝖓𝖊𝖗

Shulján Aruj, Yoré Dea - Siman 1 -

1. Todos pueden hacer “shejita” (deguello kosher), “lejatjila” (desde un principio), incluso las mujeres. Ramá (Rabino halajico): {Hay quienes dicen que a las mujeres no se les debe permitir degollar ya que hemos establecido una costumbre que (las mujeres) no suelen tener esa inclinación, y que la tradición (sostiene) que las mujeres no hacen Shejitá.}, Incluso si uno sabe que una persona no tiene faltas, incluso si no se sabe si es un experto que conoce las leyes de la shejitá (matanza kosher), está permitido “lejatjila” dejar que efectúe la Shejitá y se permite comer de su shejitá.

Esto se debe a que la mayoría de los que regularmente lo efectúan se presume que son expertos (en shejitá). ¿De qué situación estamos hablando aquí? (Estamos hablando de una situación) donde esa persona no está frente a nosotros, solo entonces se le permite comer de su shejitá, y nos basamos en la presunción (referida anteriormente). Sin embargo, si él está delante de nosotros, debemos revisarlo, si él es un experto y conoce las leyes de la shejitá. Sin embargo, no necesitamos preguntarle si se va a desmayar. Ramá: {Hay quienes dicen que solo se debe confiar en la presunción después del hecho, y que inicialmente no se debe confiar en la presunción, si estás en un lugar donde puedes corroborar (las habilidades del [degollador kosher]). Todo esto se aplica a aquellos que no son competentes y necesitan saber si este Shojet es apto. Pero el mismo Shojet no lo rechazará, incluso si conoce las leyes de la shejitá y es sensato, hasta que lo haya hecho 3 veces frente a un hombre entendido y uno que sea especialista en las leyes de la shejitá. Por lo tanto, acostumbramos a que un hombre no debe efectuar la shejitá sin haber obtenido kabalá (ordenación) "lejatjila" que el a aprendido. Y el erudito no debe dar kabalá hasta que sepa que él (el Shojet) conoce las leyes de shejitá y es competente con sus manos. Por lo tanto, se entiende que todos los que vienen a efectuar la Shejitá son adecuados y confiamos en ellos inicialmente y no los revisamos antes o después de efectuar la Shejitá. Porque todo aquel que se lo encuentra efectuando Shejitot (haciendo varios degüellos) ya ha recibido kabalá desde un principio y se entiende que el a aprendido. Y en algunos lugares son más estrictos. Además que el recibió kabalá (la ordenacion) también recibe una carta escrita de un Rabino docto en el tema de la Shejitá, como prueba de que le ha dado kabalá. Y cada Shojet, aunque haya recibido kabalá, es apropiado que regrese con cierta frecuencia al estudio de las leyes de shejitá. Que ellas (las leyes de la shejitá) vivan en su boca y en su corazón, para que no las olvide. Y como en las leyes de shejitá y además cuando hace la Shejitá debe también saber las regla de las leyes de Bedicat Harreá (controlar los pulmones para detectar enfermedades que la descalifican) y otra que sabe, de modo practico verificar (los pulmones). Y sus reglas y costumbres de (shejitá y bedicá) son todas correctamente iguales en toda labor. Y es apropiado que un tribunal judío investigue a los bodkim (inspectores de enfermedades descalificantes) y a los shojtim (matadores kosher). Porque es grave la transgresión en bedikot y shejitot, y es aplicable a todos. Y si revisaron algún Shojet o bodek y se encontró que él cometió un error, si en algún momento recibió la Cabalá, no consideramos que todo lo que él ha presentado en el pasado sea treif (no kosher). Porque decimos que solo ahora lo efectuó mal. Pero si uno nunca ha recibido kabalá, todo lo que él ha hecho se convertirá en no apto pues lo ha malogrado y también todos los recipientes en los que se cocinó lo que él había cocinado necesitarían ser kasherizados} ...

מי הם הכשרים לשחוט. ובו י"ד סעיפים:
הכל שוחטין לכתחלה אפילו נשים: הגה יש אומרים שאין להניח נשים לשחוט. שכבר נהגו שלא לשחוט וכן המנהג שאין הנשים שוחטות: (ב"י בשם האגור): ועבדים וכל אדם אפילו אין מכירין אותו שמוחזק לשחוט שלא יתעלף וגם אין יודעין בו שהוא מומחה ויודע הלכות שחיטה מותר ליתן לו לכתחלה לשחוט ומותר לאכול משחיטתו שרוב הרגילין לשחוט הם בחזקת מומחין ומוחזקין. בד"א בשאינו לפנינו אז מותר לאכול משחיטתו וסומכים על החזקה. אבל אם הוא לפנינו צריך לבדקו אם הוא מומחה ויודע הלכות שחיטה אבל אין צריך לשאלו אם נתעלף: הגה וי"א שאין לסמוך על החזקה אלא בדיעבד אבל לכתחלה אין לסמוך על חזקה במקום דיכולין לבררו (מרדכי והגהות אשר"י ואגור בשם א"ז ושאלתות פ' בהעלותך) וכל זה מיירי באחרים שאינן בקיאין ויודעין אם זה השוחט בקי או לאו אבל השוחט עצמו לא ישחוט אע"פ שיודע הלכות שחיטה ומומחה עד ששחט ג"פ בפני חכם ומומחה בהלכות שחיטה שיודע שהוא רגיל וזריז שלא יתעלף (טור בשם הרמב"ם) ולכן נוהגין שאין אדם שוחט אלא א"כ נטל קבלה לפני חכם (אגור בשם הלכות א"י) ואין החכם נותן לו קבלה עד שידע בו שהוא יודע הלכות שחיטה ובקי ביד. ולכן נוהגין שכל הבאין לשחוט סומכין עליהם לכתחילה ולא בדקינן אותם לא בתחילה ולא בסוף. דכל המצויין אצל שחיטה כבר נטלו קבלה לפני חכם (ד"ע) ובקצת מקומות נוהגין להחמיר עוד דהמקבל נוטל כתב מן החכם לראייה שנתן לו קבלה. וכל שוחט אע"פ שנטל קבלה יראה שיחזור לפרקים הלכות שחיטה שיהיו שגורים בפיו ובלבו שלא ישכחם (מהר"ר יעקב הלוי בשם מהר"ש) . וכמו שהדין בהלכות שחיטה ובמי שבא לשחוט כך הוא הדין בהלכות בדיקות הריאה ובמי שבא לבדוק. ודינם ומנהגם שוה בכל זה (ד"ע) ויש לב"ד לחקור ולדרוש אחר הבודקים והשוחטים ולראות שיהיו בקיאים ומומחים וכשרים (מהרי"ו סי' נ') כי גדול איסור המכשלה בשחיטות ובדיקות המסורים לכל ואם בדקו איזה שוחט ובודק ונמצא שאינו יודע. אם נטל פעם אחת קבלה אין מטריפין למפרע מה ששחט דאמרינן השתא הוא דאתרע (חדושי אגודה) אבל אם לא נטל קבלה מעולם כל מה ששחט טריפה גם כל הכלים שבשלו בהן מה ששחט צריכין הכשר (רשב"א סימן רי"ח):